more from
NaNa Disc | נענע דיסק
We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

ב​ר​ז​ל ו​א​ב​נ​י​ם

by נעם רותם

/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      ₪30 ILS

     

  • Compact Disc (CD) + Digital Album

    האלבום יישלח אליכם בדואר רשום ובנוסף תקבלו עותק דיגיטלי להורדה מיידית

    Includes unlimited streaming of ברזל ואבנים via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.
    ships out within 7 days

      ₪40 ILS

     

1.
התעוררתי בלי אויר על המיטה הלבנה לא הצלחתי להסביר מה צעקתי משינה היו לי חלומות רעים, הלוואי שלא היו אמת מתחמק ממבטך ואני חייב לצאת והנה יום חדש מתחיל, אני חוצה את הכבישים אל השדה מאחורי המפעלים הנטושים שם כל החלומות הופכים לאלף רסיסים קטנים יושב על הר אשפה רואה ברזל ואבנים יש זכרונות שיכולים להפוך כל לב שחור הם קודחים בנשמה, משאירים רק בור שוב הזבובונים סביבי, ריח נשק וזיעה הבתים הלבנים כמו מצבות על הגבעה והנה יום חדש מתחיל... כבר אין את מי להאשים, מסתכל על שתי ידיי עשיתי כל מה שצריך בשביל לחזור אלייך חי רק אני אדע תמיד, שתי דמעות זלגו לים נשטפו עם הגלים ולעזאזל איתם בין כל האנשים ברחוב כשאת רוצה אותי קרוב בלילה כשאני איתה גופך החם על המיטה הופך ברזל ואבנים, ברזל ואבנים
2.
פתחנו את השער, טיפסנו על השביל את רעדת כמו עלה בשמש של אפריל הציפורים צרחו, איזו קבלת פנים מצאי שלווה בין סורגים על השבילים הלבנים כל כך עמוק הלילה, הקירות זזים ואת שומעת את הצחוק של התינוק שלא נולד סיפרת לי שהפחד רוכב על סוס שחור הוא רומס אותך מתחת וממשיך לדהור הכל שקט כמו קבר שמתרוקן מזיכרון ניצוץ עוד מהבהב באפר של גשר אחרון כי אין לה דמות ואין לה תואר למפלצת שבפנים וכשאת קמה להרוג בה, מול ראי הנה פנים כל כך עמוק הלילה, הקירות גלים גלים רק נשירת עלים ברוח לוחשת לך חיים הכל נשבר ומתאחה, מה שנבל עוד ילבלב הכל הולך ואז חוזר עם כל מי שאתה אוהב כשאני בא אותה לקחת קולות קוראים לי לעצור כי מצא אותך השחר חיוורת מול האור כל כך עמוק הלילה, הקירות זזים לאט עלים נושרים ברוח, דמעות צונחות על המכתב "הכל נשבר ומתאחה, מה שנבל עוד ילבלב הכל הולך ואז חוזר עם כל מי שאתה אוהב"
3.
בצער נפלא כבר שכחנו הכל לא החלפנו מילה בין היום לאתמול כמה דמעות כמה נשימות תוך כמה שעות היא זרה לחלוטין אנחנו לא מדברים או רק מדברים כמו זרים ברכבת אי אפשר להבין על הדלת שמנו שלט "מי שמגיע לכאן שיאבד תקווה" המילים שאמרת במהירות הקול הפכו לאבק על שולחן בסלון כמו חיות קטנות עם שיניים חדות שאריות רק שאריות אנחנו לא מדברים או רק מדברים כמו זרים ברכבת אי אפשר להבין על הדלת שמנו שלט "מי שמגיע לכאן שיאבד תקווה"
4.
על כבישים אדומים בדרך אלייך מטשטש סימנים בפנים, בידיים מי שזורע רוח קוצר סערה אני לא בטוח מה עוד היא אמרה מתנדנד ברוח של הקיץ והטעם של נשיקותייך רודף אותי קראת לי קין, ממני באת ותחזור אלי כבר סלחתי לך, מתי תסלח לעצמך? אני שומע קול מהשמיים תתוודה אהובי, תתקרב אלי אבל אני שקוע עד צוואר הפיתוי המתוק משאיר טעם מר אולי הלכתי רחוק מדי? הלכתי רחוק מדי ואת קראת לי קין אני רעב ועייף, אני צמא אלייך נשען על הקיר שהיה פעם בית אור מסנוור אותי בהכרה רק נשיקה על המצח נשארה מתנדנד ברוח של הקיץ והמלח שבדמעותייך שורף אותי קראת לי קין, ממני באת ותחזור אלי כבר סלחתי לך, מתי תסלח לעצמך?
5.
איפה הכיתה שלנו? אדם גר בתל אביב ומנסה לחיות ישר גם בזמנים קשים איפה הכיתה שלנו? דויד מתקשר מטוקיו יש לו מועדון של פורנו, הוא כותב הכסף טוב לו אבל מה אני עושה פה? קטיה אזרחית קנדית ואומרים היא משגשגת מייעצת בנדל"נים, רני מתרגל לפריז דורי מסתדר בקושי כבר נולד לו השלישי התייאש מאוד מכל האדישות סביב דנה התחתנה בבלגיה, משה התאבד בשבדיה במפולת המניות הלכו לו השלוש דירות גלים נושאים את שמו של ז'ניה קינאתי בו רופא מצליח אבל עכשיו אני יודע, אח שלו מת ברפיח רן יושב על סרבנות כי הוא לא ירה בנשק אני כותב את ההיסטוריה של כל הכיתה ואסף הפיזיקאי יחזור לכאן במאי רק לקבל פרס ישראל מראש הממשלה זאת הכיתה כולה אז הנה הכיתה שלנו בגלות, בארץ או בקבר משהו שונה עכשיו הפכנו לזרים הנה הכיתה שלנו, מתבגרת מתגברת לא כאב לי כשגירדתי את פצעי הנעורים על מה אני חולם עכשיו כשמעלי נדלק כוכב לא מזהה את הפנים, רק את הילדים בפנים על השכם הם טופחים, אבל אף אחד לא צועק אחי בוא תשחק איתי בסוף יום לימודים צומחים עלים על הענף כל איש לעצמו עכשיו כבר הכנו שורשים - קברים, גלות, ארצות טרשים באים משמאל ומימין, קיום, מחסור, קור או חמסין בזיכרון המתרוצץ תמיד נשאר אותו העץ
6.
חי בעיר שלא נרדמת כל הפרצופים מטושטשים אני עומד עכשיו מול זרם בלתי פוסק של אנשים בכל מקום יושבים על ספסלים בבתי הספר והכנסת, הקברות והחולים וזאת ליאור שמתקרבת, אני זוכר איך היא היתה עכשיו היא מבקשת שאני אתן לה כסף היום זאת היא מחר אתה בכל מקום בכל דקה הרוח מדרום, חולצה לגב היא מדביקה כן זאת הרוח! כל העיר שטופה בשמש ומלאה אנשי צללים אני יורד אל תוך הסדק שבו המלאכים נופלים מתים מחום, בתחתיות, במגדלים וברכבת השלום אף פעם אין מקום לשבת תמיד היא מלאה בחיילים כן זאת העיר שלא נרדמת ואין בה רגע של תשוקה ברחובות היא מדממת את פריחת הפיקוס הדביקה בכל מקום בכל דקה מתל ברוך עד פלורנטין כולם יוצאים ללבונטין לראות את הלהקה
7.
נטלי 04:46
קוראים לה נטלי והיא חיילת שאוהבת את הצבא אומרת כן ולא שואלת שינו לה את ההצבה אצלה בבית מצביעים רק מר"צ אבל כאן יש מציאות קשוחה צריך להיות נאמן למשהו אם לא לעצמך כל הפרצופים באים בלילה לתבוע שתשבור שתיקה במועדון של הקיבוץ עם הסיגריה היא רוקדת לבדה אמרו לה התפקיד שלנו לשבור את רוח האויב אם הוא אישה בהריון או ילד אל תתני להם להתקרב אתמול ילדה התחננה למים כשנתנו לה היא שלפה סכין דקרה חייל אחד ישר בעין לך תבין אותם, לך תבין כל הפרצופים באים בלילה לתבוע שתשבור שתיקה במועדון של הקיבוץ עם הגיטרה היא רוקדת לבדה נטלי כבר לא חיילת אין לה עבודה קבועה רק הסודות שהיא שומרת יותר טוב מעל עצמה בערב היא שוב מתאפרת ומשאירה בבית אור קטן לובשת טי-שרט אדומה שאומרת "זהירות ! אל תתקרבו אלי - פלוגת השטן" כל הפרצופים באים בלילה לתבוע שתשבור שתיקה במועדון של הקיבוץ עם מי שבא לה שוב חוזרת לבדה היא חוזרת לבדה
8.
הילדים בגינה מנצלים קרן שמש אחרונה מול יד לבנים בונים מזרקה חדשה לשכונה אני הולך ושוקע ברחובות השקטים נאחז כטובע בקירות הבתים כמו סופת בדידות אני נושב גומע מרחקים, לא מתקרב משהו כמו לילה מחדד לי פחדים רוקד מול השער עם כל הילדים אני שומע תופים, גיטרה לא מכוונת מתוך מקלטים זאת רק תיבה מנגנת, להיטי הקיץ שלנו אוזלים אני עדיין פצוע, מלא חרטות מדבר עם הרוח ונשבר לחתיכות כמו סופת בדידות אני נושב גומע מרחקים, לא מתקרב משהו כמו לילה מחדד לי פחדים רוקד מול השער עם כל הילדים האור בא מלמטה אני חוזר הביתה כי את לא שיקרת האושר שביקשת, לא מתחיל לא נגמר לעולם , את אמרת כמו סופת בדידות אני נושב גומע מרחקים, לא מתקרב
9.
הבית נקי ומבריק אין תמונה על הקיר אף אחד לא מדבר על הילד מתיישבים בקצה ספה, הרוח בחלון דופקת הלילה תהיה סופה, המארחת מתרחקת הקיר הריק, הגבר ששותק הכוס בקצה שולחן שעוד רגע תתרסק כל החברים שמתחילים להתרחק תאריכים מסוימים שלא משאירים ספק כולם מדברים על הילד הזיכרונות מאפריקה מחממים לך את הערב כמו שקופיות היא מחזיקה אל מול האור ומספרת על החיים שנמשכים וריקנות שלא נגמרת "הוא לא עזב אותי אף פעם" יותר מזה היא לא אומרת ציור ישן, נדנדה מעץ לבן העיניים של האח הגדול והקטן הקטורת שבוערת, הסלסול של העשן קולות הגשם על הגג, ריחות האדמה בגן כולם מדברים על הילד את מה שאין לומר שותקים, סוגרים בשקט את הדלת והכבישים עכשיו ריקים, את כל הדרך מתפללת הקיר הריק, הגבר ששותק הכוס בקצה שולחן שעוד רגע תתרסק העיניים של האח והרוח שדופק תאריכים מסוימים שלא משאירים ספק כולם מדברים על הילד
10.
אני רוצה להגיע אל סוף היום עננים ברקיע נפגשים בכתום לא צריך משיח או תחיית המתים הנה מה שהבטיח כשאת איתי אני רואה את הפרח ואת גוף האדם נטיפי המלח במערות מול הים איך פתיתי השלג כמו תצרף נהדר מתקבצים חלק חלק בפסגה של ההר איך העשב נוצץ כשאנחנו שוכבים כל נשימה שלך כמו רשימה של תווים אני אוהב כל צלקת על הגוף הלבן כשאת מתרחצת מבהיקות ביופיין לא נותנות לי לשכוח את חוכמת היוצר מרפא ופוצע, מאחה ושובר כשכוכב מתפוצץ את הלילה מאיר וכל הזיקוקים שלו קופאים באוויר באותיות של אש כותב לך את השיר בשמיים כי בסוף היום גם הוא נופל לרגלייך

credits

released March 31, 2011

עיבודים והפקה מוזיקלית: אביחי טוכמן
הכיתה שלנו", "מדברים על הילד", "אל סוף היום": אביחי טוכמן / נעם רותם"
נטלי": אביחי טוכמן / דני מאיר / נעם רותם"

ייעוץ אמנותי: דני מאיר

"הפקה: ניצן זעירא - "נענע דיסק

הקלטות:
העוגן" ע"י אורי ברק, "קיצ'ה" ע"י רונן רוט, "אדושם" ע"י אביחי טוכמן"
נטלי" - באולפן של דני מאיר"
מיקס: גארת' ג'ונס
"מאסטרינג: ג'ון גולדן "גולדן מאסטרינג
"צילום וגרפיקה: אדם אוהב-עמי "נישמע
יחסי ציבור: מורן פז - 03-5610288 info@moranpaz.com

להזמנת הופעות: "בוק-איט" - 077-7107771

www.noamrotem.co.il

license

all rights reserved

tags

If you like ברזל ואבנים, you may also like: