1. |
השמיכה הלבנה
02:52
|
|||
אני לא יכול ללמד אותך איך לאהוב
פעם חלמתי שאני מכיר אותך טוב
את כמעט נעלמת בתוך השמיכה הלבנה
כמה קפוא שם בחדר השינה?
אם חייבים למות רק בשביל ששוב נוכל להיוולד
הזמן שלנו עוד לא הגיע, אני חושב
לא האמנתי
ועכשיו אני כבר כמעט מאמין בהכל
פעם חלמתי שאני יכול ללמד אותך איך לאהוב
לא התכוונתי לעזוב כשאת עוד ישנה
כמעט נעלמת בתוך השמיכה הלבנה
אם חייבים למות רק בשביל ששוב נוכל להיוולד
הזמן שלנו עוד לא הגיע , אבל הוא מתקרב
לא התכוונתי לעזוב כשאת עוד ישנה
כמעט נעלמת בתוך השמיכה הלבנה
|
||||
2. |
מה הסיבה שלך?
03:00
|
|||
התינוק שיחיה עד גיל 200 כבר נולד
אולי אפשר גם להדפיס לי לב חדש בתלת-ממד
ולהחזיק בינתיים רק עוד קצת
אָת הסיבה שלי
מה הסיבה שֶלךְ?
ראיתי שגם את עוד מנסה
עולה כל בוקר לטיסה, ולא ממריאה
רק מתחילה לנשום יותר מהר
לא מצליחה להיזכר מה הסיבה שֶלךְ
אָת הסיבה שלי
מה הסיבה שֶלךְ?
הקוסם מבקש מתנדב אל הבמה
את חצויה לשניים
ונראה שאי אפשר לחבר אותך
בנסיעה בדרך חזרה,
את מחזיקה את הארי פוטר כמו תנ"ך
מה הסיבה שֶלךְ?
אָת הילדה שלי
מה הסיבה שֶלךְ?
אָת הסיבה שלי
מה הסיבה שֶלךְ?
אני אוהב אותך
מה הסיבה שֶלךְ?
|
||||
3. |
לא מחלימים מהפצע
03:01
|
|||
אנחנו לא מחלימים מהפצע
לא נחלים לעולם
כל מילה היא כמו רצח
לא שאלתְּ,
אז לא סיפרתי אף פעם
לא מחלימים מהפצע
רק שותקים ועוזבים
הסודות חגים ביננו
כמו להקת עורבים
לא מחלימים מהפצע
האהבה שלנו מתפרקת
כל דבר בסוף מת
גם אם היה בזה יופי והייתה בזה אמת
לא מחלימים מהפצע
אנחנו, שלא ויתרנו פעם על לילה אחד
הולכים לישון עכשיו בחדר נפרד
לא מחלימים מהפצע.
|
||||
4. |
בקי
03:35
|
|||
יצאתי לעמוד תחת הטיפות של הגשם הראשון
זה הרגיע אותי קצת
אבל בדיוק כמו שאמרתְּ:
הציפורים כבר ניקרו את שביל פירורי הלחם
עכשיו אני שוב מחפש לי דרך חזרה
אני ג'וֹ אינדיאן שכלוא במערה
בֶּקי, את נערה של שמש
סביב עמוד הרוחות מזמינה אותי לרקוד
עוד עוד עוד עוד עוד ועוד
הגוף שלך קורא לי, התודעות שלנו מתחברות
הפה שלךְ אומר לי: "שפתי הן בודדות"
את משוררת-מתאבדת מול המחברת הריקה
או נערת תיכון זועמת ,שיוצאת לעשן בהפסקה
אני היוֹנתן שתלוי על השוֹשֲן
בקי, את מחזיקה בחרב
בּפָּנים ללא חלום
נִסתוֹבבה כל היום
עד אשר נמצא מקום לשבת
בקי את מוֹכֶרת בשוק הפשפשים
קמעות של אינדיאנים ובקבוקים של מים קדושים
אז אל תצאי הלילה ממעגל האור
הרבה דרכים הלכנו
ורק באחת נחזור אל השמש
|
||||
5. |
רחוב דנמרק
02:59
|
|||
מי שומע את הקול
של שמיים אפורים תמיד
שם רק שמש שתקנית מסתכלת
איך ניתוק וסבל ופגיעה עצמית
יושבים על אבן בחצר פנימית
או משחקים בכדורסל
כל אחד תופס פינה
רק נוגה מתרחקת עם הקנגורו שלה
אם היא תצליח למצוא מחשבה אחת טובה
היא תוכל לעוף מפה
אל ארץ-לעולם-לא
אם היא תרצה
או לעולם לא להימצא
השתקפויות יפיפיות,
רואים רק בעיניים מכוסות אבק פיות
בחדר מרופד בסימני כוויות
אני שומע את הקול
של ילדים שקפאו באמצע המשחק
והלכו לאיבוד
איפשהו, ברחוב דנמרק.
|
||||
6. |
מוזיקה שוחה בחזרה אלייך
02:55
|
|||
זה השיר שהיה ברדיו כשנסענו במכונית
או שאולי זאת את ששרת במושב לידי
אני לא זוכר
אבל אני זוכר את החושך מתבהר
מוזיקה שוחה בחזרה אלייך
כמו מלאך שומר
מוזיקה שוחה בחזרה אלייך
וכל הלה לה לה שלך עובר
את מסתכלת עלי ושואלת:
"נכון זה יפה?"
"אם הייתי יכולה הייתי הופכת לשיר הזה
שנגמר מהר , אבל הוא יישאר תמיד איתי"
מוזיקה שוחה בחזרה אלייך...
כשהירח מדגדג לך את המצח בלילות העצובים
במקל של אור הוא מנגן רק זיכרונות טובים
אז תזכרי אותי
ותיזכרי שמוזיקה שוחה בחזרה אלייך
עם כל הלה לה לה
מוזיקה שוחה בחזרה אלייך
והחושך מתבהר.
|
||||
7. |
מילה בזמן
03:08
|
|||
היא מדליקה נר ואומרת
"אנחנו אוהבים את האש"
ומגישה לי תותים ושמנת בקערה מעץ
"יכולנו להיות ככה תמיד, אתה בחרת אחרת"
רק מילה אחת בזמן
אם הייתה נאמרת
היא עוטפת את עצמה בחלוק מגבת
"נשמות סבלניות ימצאו דרך
קיוויתי שיהיה לנו ילד..."
היא מוציאה פרח
ומפוררת מעל נייר עיתון
"זה יפתח לך עוד דלת"
היא עומדת בחלון
זריחה אֲפרסֶקִּית שוטפת את כולה
פסל שקפא בזמן
פתאום היא מסתובבת כמו ציפור שנבהלה
לא אמרתי מילה
|
||||
8. |
ארץ לעולם-לא
02:19
|
|||
9. |
מעגל האור
04:10
|
|||
יוצא ממעגל האור בעיניים עצומות
אני הולך אל המקום שלא חלמתי לחזור
הפנים המכוסות, השנים שנמסות
מה יכולתי כבר לומר, מה נשאר לי לעשות?
אני רואה אותם מזכירים לי
את מה שאי אפשר לקחת
מה שאני לא יכול לתת
אני רק מקווה לכתוב סוף יותר טוב בשבילי
להתרחק מהרחוב
מה שהם קוראים "חיים"
הולך בצעדים קטנים,
בחושך קצת קשה לזכור מה האמת,
אבל אני זה שכיבה פה את האור
אני רואה אותם מזכירים לי
את מה שאי אפשר לקחת
מה שאני לא יכול לתת
|
||||
10. |
חתכים קטנים
03:29
|
|||
דרך חתכים קטנים אפשר לראות
פנים במסכה
אני סופר את הקווים
שמצטלבים על הידיים כמו מפה
הכל חוזר להתחלה
פעם האוויר היה כחול כל כך
יכולנו להחזיק אותו ביד
דרך חתכים קטנים אפשר לראות
דלת נפתחה
אני מביט עמוק בפנים
ושוב הכל חוזר להתחלה
פעם האוויר היה כחול כל כך
יכולנו להחזיק אותו ביד
|
||||
11. |
חלק קטן ממני
03:46
|
|||
"כמה זה קצת או הרבה?
מה יישאר מכל זה?", היא שאלה
יד על העור ומילה
את לא לבד
גם מול צבא של פחדים,
יום מכוסה באדים
נאמנות וחמלה
יד על העור ומילה
את לא לבד
חלק קטן ממני
תמיד כאן איתך
כמה זה קצת או הרבה?
מה זה בכלל משנה מה שהיה
את לא לבד עמליה
חלק קטן ממני תמיד כאן איתך.
|
||||
12. |
שוב להאמין
03:05
|
|||
איך לומר שלום למי שעוד כאן?
אני שמח שהיה לנו ת'זמן
כשאת שואלת "מה הטעם בכלל?
ואם יש משמעות מעבר לעצמי?"
הייתי רוצה לומר לך שהציורים שלך יחיו אחרייך
אם היית מאמינה בזה,
היית חוזרת אלי?
אני הולך ואת נשארת כאן
להתראות מחר
הוא יהיה חדש
שוב נצטרך למצוא במה להאמין
הכל יהיה חדש
אם רק נצליח שוב להאמין
הכל יהיה חדש
אם רק תצליחי שוב להאמין
|
||||
13. |
להקת עורבים
01:10
|
Streaming and Download help
If you like מעגל האור, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp